'ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם' - ראיתי בספר כתב יד ישן נושן, כתוב על קלף מרבינו יהודה החסיד, זכר צדיק וקדוש לברכה, שכתב וזה לשונו: משה רבינו, עליו השלום, אמר בתחילה: 'ברוך אתה בבואך' - לפי שהיו מוכנים להיכנס לארץ תחילה. וכיוון שידע שילכו אחר כך בגלות אמר אחר כך: 'וברוך אתה בצאתך'. אבל דוד אמר להיפך, שכבר נכנסו לארץ והוא היה מלך בירושלים, ולכן בתחילה אמר: 'ה' ישמור צאתך' - כשתלך בגלות, ואחר כך אמר: 'ובואך' - כשתחזור לארץ. עד כאן לשונו. ועל פי דברי רבינו יהודה החסיד, זיכרונו לברכה, הללו, נראה לעניות דעתי, שאפשר שזהו הטעם שסיים הכתוב ואמר: 'מעתה ועד עולם' - ורצה לומר, שביאה הזאת לארץ ישראל, העתידה להיות בזמן הגאולה, במהרה בימינו אמן, יהיה גאולה עולמית, שלא יהיה עוד אחריה גלות כלל, ולזה אחר 'בואך' כתוב 'מעתה ועד עולם'.