אם התירו להתעסק עם המת ביום טוב שני? - נראה לי לומר, אם ייטב בעיני כבוד תורתו, והוא שחכמים חששו אולי לא ימצאו עממים ביום טוב ראשון, ואם יאמרו שגם ביום טוב שני יתעסקו בו עממים, יהא מוטל המת כמה ימים, שאולי יחול שבת אחר יום טוב, ולכן אמרו שביום טוב ראשון אף אם לא ימצאו עממים, אין צורך לחלל יום טוב ויישאר ליום שני, אבל ביום שני התירו אפילו ימצאו עממים, שאם היו אומרים שאם ימצאו עממים, ביום שני יתעסקו בו עממים, היה חשש שמטעם זה ימנעו הישראלים מלהתעסק בו, אם לא ימצאו עממים, והיה בזיון למת, ומשום עשה של 'כבוד הבריות', שדוחה לא תעשה שבתורה, התירו וכחול עשוהו חכמים.