ב'נודע ביהודה' האריך אם מותר להוציא ספר תורה לבית הקברות. וכתב שמלשון הגמרא, שאמרו: 'לא יהלך אדם בבית הקברות, ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו ויקרא בו' - משמע ש'לא יהלך עם ספר תורה ויקרא בו' שזהו משום לועג לרש, אבל אחיזה בלחוד: מה לועג לרש יש בו?!
ויש להתפלא שלא הזכיר דברי רבינו ניסים, שכתב וזו לשונו: 'ומה שאמרנו למה יוצאים בבית הקברות, היינו שהיו נוהגים אחרי שמתפללים, שיוצאים בבית הקברות, היינו שהיו נוהגים אחרי שמתפללים שיוצאים כל העם לבית הקברות, ובוכים ומתריעים שם אבל לא שיוציאו את התיבה וספר תורה לבית הקברות ויתפללו שם'. הרי מפורש שאין להוציא ספר תורה לבית קברות ...
ונראה לי שמדברי רבינו ניסים זיכרונו לברכה, אין שום ראיה לעניין זה, שמה שכתב: 'ולא יתפללו שם' רצה לומר שלא יוציאו שם הספר תורה וגם שלא יתפללו שם, ונוכל לומר שהוא קשור עם הוצאת ספר תורה, ורצה לומר שלא יוציאו ספר תורה להתפלל שם, והתפילה היא כקורא בו, שכן הוא לשון הטור: 'ויקרא בו או יתפלל שם'. ומלשונו של רבינו ניסים נראה, שהוא הקפיד שלא יתפללו שם עם הספר תורה, משכתב שהיו נוהגים להתפלל קודם, ואחר כך היו יוצאים כל העם לבית הקברות, ועל זה הזהיר שלא יוציאו ספר תורה ויתפללו שם. אבל בשביל הוצאת ספר תורה לחוד לא הקפיד ...
ויותר היה יכול לפשוט מדברי רבינו יונה בברכות שכתב וזו לשונו: 'שלקרוא אפילו בלא ספר תורה, אין לו לקרוא בבית הקברות, משום לועג לרש, אלא מפני שאי אפשר לקרוא פסוקי תורה אלא בספר, שדברים שבכתב לא ניתנו לאומרם בעל פה, לפיכך אמרו ספר תורה, אבל אפילו בלא ספר תורה – אסור, ורוצה לומר לא יהלך בתפילין, וגם לא יקרא וגם לא יתפלל', הרי שסבר בפירוש, שהוצאת ספר תורה לחוד אינה אסורה.