'ושמרו בני ישראל את השבת' - הוא התלמיד חכם, שנקרא שבת, 'לעשות את השבת לדורותם' - רצה לומר: שישמרו תלמידי חכמים אז כל אחד ואחד יעשו בניהם תלמידי חכמים.
וידוע שקיום השמים - על דברי תורה שבכתב, ושבעל פה - קיום הארץ. ובזה נראה לי הפירוש: 'אשא עיני אל ההרים' - זה מלך המשיח, כמו שנאמר: 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר'. עד כאן דברי הילקוט הובא להרב 'שער החצר'. ואפשר לפרש סיום הפסוק: 'מאין יבא עזרי'? - באיזה זכות יבוא המשיח. לזה אמר: 'עזרי מעם ה'' - דהיינו שעושים כבוד לתלמידי חכמים, שהתרבו מ'את ה' א-לוהיך תירא'. ... ונתן טעם לפי שתלמיד חכם הוא קיום שמים וארץ, וזהו שאמר: 'עושה שמים וארץ'.