'ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חולם' - 'ויהי' אינו אלא לשון צער, ומה הצער כאן?! - אדרבה היה צריך להיות שמחה על שיוסף יצא מבית האסורים, אלא כידוע כל מה שקרה ליוסף וירידת ישראל למצרים, היה כדי לקיים מה שאמר ה' לאברהם: 'ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה', אם כן הגאולה התחילה מרגע שלקחו את יוסף לפתור החלום לפרעה, ולזה אמר 'ויהי' - לשון צער, כי זו הייתה גאולה בידי אדם, ובאה אחריה עוד גלות. אבל הגאולה האחרונה שתהיה, במהרה בימינו אמן, על ידי הקדוש ברוך הוא, תהיה גאולה אמיתית ואין אחריה עוד גלויות, ככתוב בדברים: 'ושב ה' את שבותך, והטיבך והרבך מאבותיך'.