שמה ארצך בת ציון, לא לנצח תֵעָזֵב. חיש בה יבנו אפיריון, כי לא איש אל ויכזב. ובערי ישראל עוד במנוחה, ישמע קול ששון עם קול שמחה. שמחת עולם על ראשך, ולהגלותך אל יוסף, כי לא עוד יבוא שמשך, וירחך לא ייאסף, ובחוצות עיר שלם עוד לתהילה, ישמע קול חתן עם קול כלה.
חכם עמנואל פרנסיס, 'דיואן לר' עמנואל בן דוד פראנסיש', עמודים 171, תל אביב, תרצ"ב (1931) מתוך 'החכם היומי'