'אסור מצא חפץ למצוא דרכים' - אסרה תורה לאדם לעשות חפציו, אפילו לדבר דברים, היאך לעשות מלאכה פלונית, או לדבר מענייני סחורה וכיוצא. אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'ודבר דבר' - שלא יהיה דבורך של שבת כדבורך של חול. 'אהגה בתורת אל ותחכמני' - שמתוך שאדם פנוי בשבת, משיג ומבין בתורה יותר מימי החול, וזה על ידי נפש יתירה שיש לו משיג יותר. 'בו אמצאה תמיד נוח לנפשי' - בכל שבת ושבת אמצא מנוח. או גם, בשביל שמירת השבת, אמצא תמיד מנוחה בשבת.