פשתה הצרעת באדם אשר על פני האדמה, לעזוב האחדות ודם הקרובים, והאחווה על הארץ ישפכנו כמים, ובאה עלינו נבואת חכמינו זיכרונם לברכה: 'בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו'. עד כי על הרוב, אם המצא ימצא לאיש אהוב נאמן, מכל מקום, לא נביט קרובים, אלא אויבים זה את זה. ורוח השנאה מבצבץ ועולה ביניהם, והוא בין אחים יפריח, יוציא פרח, ויצץ ציץ, ותבער כאש להבה, 'מים רבים לא יוכלו לכבות' התחרות והקנאה, ונהרות הקורבה לא ישטפוה. על כן ראוי לשמור מאוד לבל יתחיל שביב וניצוץ הריב בין הקרובים.