'וישלך מידיו את הלוחות' - כתב 'מידו' ואנו קוראים 'מידיו' - שמתחילה חשב משה רבינו, עליו השלום, כיוון שלא קלקלו אלא בלוח אחד, הימיני, שבו המצוות שבין אדם למקום, די שישליך מידו את הלוח הימיני, שהוא בין אדם למקום. שוב ראה והתבונן, שאם ישליך את זה האחד, ממילא גם השני לא יתקיים. ועל כן השליך משתי ידיו גם שניהם, להודיע כי שניהם שלובי זרוע הם, ולא יעמוד האחד בלתי אם שניהם יעמדו יחדיו. וזה שנאמר: 'נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'' - והיו תוצאותיו: 'וכחש בעמיתו, בפיקדון או בתשומת יד או בגזל, או עשק את עמיתו'. הכל דומה עליו כמישור, אלא העיקר צריך אדם שיהיה לו יראת שמים, ויעשה רצון הבורא יתברך. ועל ידי זה נזכה לגאולה שלימה על ידי ה'. גאולה, שאין אחריה שעבוד. כמו שאמר הכתוב: 'כה אמר ה' מלך ישראל, אני ראשון ואני אחרון'.