'בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך' - שצריך האדם ליתן צדקה תמיד, ולא יאמר 'כבר נתתי'. וכמו שכתוב: 'נתון תתן' - הכוונה שתיתן ותחזור ותיתן. וכמו שדרשו רבותינו זיכרונם לברכה על פסוק: 'בבוקר זרע זרעך' - אמר רבי יהושע: אם בא עני אצלך שחרית - תן לו. בערבית - תן לו, שאין אתה יודע איזה מהם ה' כותב עליך, הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים'. הואיל ועני יודע שבאמצע היום העשיר יהיה טרוד בעסקיו, ואינו רוצה להטריחו, לכן יבוא אליו מיד בבוקר להציע אליו בקשתו, ולבקש ממנו עזר. והעשיר משיב לו עתה אין לי פנאי להאזין לך, כי צריך אני לצאת לשוק לעסקי. ושוב בא לו בערב אחר שגמר עסקיו, משיב לו העשיר, תן לי מנוחה מטרחתי שטרחתי כל היום, ואל תטריח לי עתה לשמוע דברך, וילך ממנו העני בידיים ריקניות. והנה כתוב: 'זרעו לכם לצדקה' - הרי הצדקה מכונה בשם 'זריעה', וזהו שאמר: 'בבוקר זרע את זרעך' - אם בא אליך עני בשחרית, תן לו מיד ואל תאחר, ולא תאמר 'אין לי פנאי' כנזכר לעיל. גם 'לערב אל תנח ידך' - אם בא אליך עני בערבית, תן לו מיד ולא תאמר 'תן לי מנוחה' כנזכר לעיל. כי לא תדע איזה מהם ה' כותב עליך, אם פה שאתה מבטל עסקך בבוקר לשמוע בקשתו, או מה שאתה עוזב מנוחתך בערב, ואם שניהם כאחד טובים.