'בבכי יבואו, ובתחנונים אובילם' - אם יקרה לאדם שמחה פתאומית אשר הוא לא חשב עליה מעולם, אזי כמשא כבד תכבד עליו מגודל שמחתו. ולכן הטביע ה' בטבע האדם סגולה נפלאה, להקל מעליו את גודל שמחתו, על ידי שיזלגו דמעות מעיניו והוא בוכה. וזה הקרוי 'בכי של שמחה'. ואם רוצים לדעת את גודל שמחת האדם, אם השמחה שלו היא בשלמות או לא, נוכל לדעת זאת כשנראה את עיניו זולגות דמעות, ואז נכיר ונבין כי שמחתו היא שלימה בתכלית השלימות.