בשעה שדנתי בסוגיית עליית הפלשמורה, הדגשתי תמיד את דבר התנצרותם מתוך כורח בלבד ולא מתוך בחירה חופשית. בתור מנהיגה הרוחני של הקהילה, וכמי שאף זכה להשיב חלק מהם לחיק היהדות עוד באתיופיה, אני מכיר בהשתלשלות העניינים בכל הקשור בקבוצה זו. ...
ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, קל וחומר יהודי שחרב חדה מונחת על צווארו. אב הרחמן הוא אבינו שבשמים, רחום וחנון הוא על בניו. הקדוש ברוך הוא חפץ ורוצה בתשובה, בצום ובתפילה, מכפר עוונות ואל סולח הוא. לא אוכל לנהוג אחרת מאבות אבותיי, על אחת כמה וכמה מבוראי, הוא מלך המלכים הקדוש ברוך הוא. על כן כתובים ויסודות אלה עמדו לנגד עיניי, והיו נר לרגליי ומאור עיניי, עת פסקתי בעניין הפלשמורה מה שפסקתי.