נשאלתי בני עיר שמנדבים צדקה אחד בשנה, מידי שנה בשנה, לחברת תלמוד תורה להלביש תינוקות של בית רבן העניים והיתומים, חליפות שמלות ע"י אנשים חכמים, פקידי תלמוד תורה, גבאי הצדקה, הם העומדים על הפקודים בהסכמת טובי העיר, בכל שנה ושנה מוציאים מזה ונותנים לזה.
ומראש מקדמי ארץ, גביית נדבה זו היה לבד לתינוקות של בית רבן העניים והיתומים, וחדשים מקרוב נתנו מגביית זו גם כן למלמדי התינוקות. ונשתרבב המנהג, עד שבעתה נותנים גם כן לעניים צנועים.
אם יפה עשו אלו לפני ואחרי - לשנות נדבת ציבור מעניין לעניין. ומה גם שנותני הצדקה, יש מהם אומרים לגבאים שעל מה יתנו נדבה זו?! מאחר שהם נותנים לאנשים שיש להם צורך, והמלמדים - אין צורך להם, ויש להם ארבע וחמש חליפות. ...
זה שנשתרבב המנהג שנותנים מגביה זו למלמדים ולזקני ההסגר, ולקצת תלמידי חכמים וצנועים, יש לדון שלא יפה עשו, שאף אם יסכימו בני העיר עם הגבאים על זה, ושתיקת ז' טובי העיר למעשה הגבאים יורה כן - אין ביד כולם לשנות.
שאף אם בגביה מותר - היה להם לתת הכל לתינוקות של בית רבן, שעכשיו נותנים להם בגד רע, ולפעמים אינן מספיקים לתת בגד אפילו בפחות שבערכים, ונותנים להם לבוש אחר בזול יותר, היה לתת להם מבגד טוב או ב' לבושים. ...
ומותר זה אינו אלא בהשתדלות הגבאים עם טובי העיר, שהם מפצירים בטובי העיר, ומוסיפים הקצבה שנותנים כפעם בפעם, וגם שמלבד זה הם משתדלים בדבר לגבות מארחי פרחי וכלל בני העיר. ואין דעתם כי אם להוסיף ולתת גם כן לאלו הבאים מן החדש.