לולי היינו מקובצים בארץ אחת, ובפרט באדמת אבותינו שהיא מקודשת, לא היינו מתרשלים בחוקי הא-לוהים ובתורותיו. אומנם בהתערבנו עם אומות העולם, מוכרחים הם בנינו ללמוד ממעשיהם ומדעותיהם החופשיות. ... ואל ישיבני האדם שעתה ארצנו שממה, ואי אפשר למצוא פרנסתו בה, וטוב לחכות ביאת משיח צדקנו ואז רוח ה' תפעמנו. כי זה באמת אינה עצה. ורבותינו זיכרונם לברכה, הלא כבר אמרו באופן כללי: 'כל הבא לטהר מסייעים אותו', ובפרט במצווה יקרה כזאת. ואני הקטן מרוב תשוקתי לה, זכיתי בחסד עליון לעלות בה, ולתור אותה, והנה טובה הארץ מאוד מאוד, רק שיעלה שם האדם, בטוב לב ובנפש חפצה, ואז יזמין לו הקדוש ברוך הוא די מחייתו. וידוע עוד שצריך התעוררות מלמטה.