'כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה. עורה למה תישן אדני, הקיצה אל תזנח לנצח'.
'כי עליך הורגנו כל היום' - נהרגנו על ייחוד קדושת שמך, שלא רצינו לכפור בך חלילה, 'נחשבנו כצאן טבחה', ולכן - עורה. 'אמר רב יהודה: מזמור זה נאמר על מיתת חנה ושבעת בניה. ... אמר רבי חייא בר אבא: אם יאמר לך אדם, תן לי את נפשך על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא, אני נותן לו ובלבד שיהרגוני מיד. אבל בדורו של שמד - אין יכול לסבול. ומה היו עושים בדורו של שמד? - היו מביאים כדוריות של ברזל, ומלבנים אותם באש, ונותנים אותן תחת שיחיהן, ומשיאים נפשותיהם מהם, ומביאים קרומיות קנים, ונותנים אותן תחת ציפורניהם'. ובדבר הזה מתו על קדושת השם.
כך עשו לפני חמישים שנה בגרמניה הנאצית, ושרפו נפשותיהם של יהודים תלמידי חכמים, רבנים, נשים וילדים, כשישה מיליון נפש. 'לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם'. וזהו שאמר דוד: 'אליך ה' נפשי אשא' - 'כי עליך הרגנו כל היום'.