בית כנסת צהלון, של עולי לוב, קהל קדוש, שאנו דנים עליהם, הוקם מכיס הקהל הכללי. זאת אומרת מטעם המועצה הדתית והעירייה, ואינו בית כנסת של אדם פרטי, שאפשר לו לנהוג כפי רצונו, והנו בית כנסת ציבורי כמשמעו. שצרכים לנהוג כפי מנהג הנהוג במקום.
וחוץ מזה הרי בית הכנסת הזו, וכיוצא בה, אינו מיוחדת רק בשביל כזה או אחר, אלא הרי הוא פתוח לכל יהודי, והוא ממוזג משאר עדות גם כן, שאינם נוהגים להוציא ספר תורה לחתן. ואיך יתכן לעשות בבית כנסת אחד שני מנהגים. לאחד מוציאים, ולאחר לא מוציאים. ואם נבוא להוציא לחתן זה שהזדמן להתפלל אצלם, הרי הדבר נראה ברור אגודות אגודות, שבקהילתו לא היו מוציאים וכאן מוציאים. ומזה תצמח מחלוקת חלילה, ולא כן דרך התורה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.