בפאריס נוהגים האשכנזים, שקמים ביום ראשון שקמים לסליחות, לילך לבית הקברות, ועושים הקפות על קברי הצדיקים, ואומרים תחינות, ואחר-כך נאספים כולם בחדר שלפני הקברות, ובא רב אחד ודורש לעוררם על התשובה. ובשנת תקס"ו, שהייתי שם, הלכתי גם אני לבית הקברות עם שאר הקהל. והרב הזכר לעיל עשה להם את הדרוש, ואמר דברים מתוקים מדבש ונופת צופים. ומן הרשום בזיכרוני, הביא מאמר רבותינו: ... 'ואני אהיה לך דבר המתבקש לעולם, שנאמר: אהיה כטל לישראל'. והרב זיכרונו לברכה, עשה דמיון ואמר ... שנאמין ברבותינו חכמי האמת והצדק, בעלי רוח הקודש, כמו שכתוב: 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך, ימין ושמאל', נתן לנו דבר שעל ידו נבין כל התורה, ויש לנו צורך בו לעולם כמו הטל ... והיו דבריו נכנסים בלב השומעים, באופן שכמעט כל העומדים שם, היו עיניהם זולגים דמעות, ומתעוררים לאהבת ה' יתברך ולשמור מצוותיו.