מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד אהבה לקדושת הארץ ולא לשבוע מטובה דווקא.
ארץ ישראל, ארץ הקודש, היא אדמת גדולתה של היהדות ותקוות גאולתה. בארץ זו נולדה האומה מימי אביה הראשון, אברהם, אב המון גויים. בארץ זו גידלה מלכיה ונביאיה, חכמיה וגיבוריה. בה צפונה תקוות גאולה וחירותו של עם ישראל. וממנה תצא תורה ואורה לכל העולם כולו.
בכל מקום שגלו ישראל נשאו בנפשם תקוות גאולתם לשוב אל ארץ נחלת אבות. עם ישראל שמר בריתו לארץ נחלתו בכל מקומות פזוריו. ולכן השתוקק והתאווה משה רבן של ישראל ליכנס לארץ קדושה זו, לקיים מצוות התלויות בה, אבל לא לאכול מפריה ולשבוע מטובה דווקא, ומזה אנו למדים מה גדולת מעלת העם השוכן בציון ובארץ חמדה זו.
חכם עזרא הדאיה, נחלת עזרא חלק ג' עמודים 183-184, הוצאת מכון הכתב ירושלים תשמ"ח (1988) מתוך 'החכם היומי'
