מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שמוכרח להשתדל עבור חבריו, שיש לו חלק בהם.
'אהבת החברים' - ובפרט אם יהיה לאדם ידיעה, לדעת להכיר - בבחינת הנשמה.
עיין בזוהר דף ק"צ בפרשת תישא כמה הפליג בעניין זה ועיין לקמן בדרוש העומר בפרק י"ב בטעם העשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, שנפטרו בזמן קצר, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה - והיו כולם שורש אחד, לכן נפטרו כולם, וגם היו בבחינת הקטנות יעויין שם באורך.
ובשער הגלגולים דף ס"ז עמוד א' הקדמה ל"ט התבאר טעם נכון יותר בטעם שורש עצמו שכתב וזה לשונו: כי אני מוכרח להשתדל שאלו החברים שלי יתקנו מעשיהם, לפי שאני יש לי חלק בהם, ונמשך לי ריווח גדול אם הם יהיו צדיקים, מכיוון שדרך החברים הם שלומדים דבר זה מזה.
חכם ששון בן משה פרסיאדו, שמן ששון חלק ג' דף ב' עמודה ד' יצא לאור על ידי מדרש ששון שנת תשע"ב (2012) מתוך 'החכם היומי'
