ראיתי למורי זכרונו לברכה, מקפיד וזהיר מאוד, לומר אחר ספירת העומר מזמור 'א-להים יחוננו ויברכנו' (מזמור סז' בתהילים) מעומד. וצריך להבין מה סודו של מזמור זה עיין לעיל דף כ' ששם כתב לאמרו ג' פעמים בזמן המגפה, בר מינן, וגם לאמרו בתיקון חצות.
ומצאתי כתוב בכתב יד במנורה של בית הכנסת של קהילתנו זה לשונו: מובא בספר חסידים שהראה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו את המנורה על טס של זהב, וכתב שם מי שרואה את המנורה בכל יום, ומכווין בה, מעלה עליו כאילו הדליקה, ומובטח לו שהוא בן העולם הבא. עיין שם באורך.
א' - כל מי שיראה מזמור זה בצורת המנורה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם. ב' - אם יצויר בבית הכנסת על ארון קודש, יגן על כל צרה, שלא תבוא, על קהילת קודש. ג' - מי שאומר בהנץ החמה לא יקרה לו מקרה רע. ד' - האומרה בכל יום שבע פעמים כאילו מקבל פני שכינה, ולא יחסר מזונו. ה' - דוד המלך היה כותבו על טס של זהב ויצא איתו למלחמה ונוצח אויביו. ו' - האומרו כל יום מימי ספירת העומר אחר ברכת כוהנים, לא יקרה לו שום נזק כל השנה. ז' - כל האומרו שבע פעמים כשיוצא לדרך, ילך לשלום ויחזור לשלום.