מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהקב"ה אוהב שיעשו צדקה יותר מראיית פניו.
ואף להטיל שלום בין איש לאישתו, אמרה תורה - 'ימחה שמי על המים', כמו שאמרו זיכרונם לברכה, כל שכן - להציל נפשות, שתקדים לראיית פני שכינה, וכל שכן בהצטרף אליה מצוות צדקה - שהיא גורמת לביאת שכינה, שכתוב 'ואני בצדק אחזה פניך'.
וזה נראה לי כוונת הכתוב בתהילים 'כי צדיק ה' צדקות אהב' - היינו שאוהב שבני אדם יעשו צדקות, אף על פי ש'ישר יחזו פנים' - והם יושבים למולו ורואים אותו ביושר, על כן זה 'צדקות אהב' - שיעשו צדקה ויכניסו אורחים, יותר מראיית פניו.
חכם מרדכי עבאדי , ויכוח נעים בתוך מליץ נעים, עמ' ב , ירושלים תרפ"ז (1927) מתוך 'החכם היומי'