מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שמנהג הנעשה בכנופייא וברעש דבר לא נשכח רישומו.
טעם שנוטלים ידיהם לטיבול שמטבל הירקות במי מלח, מה שאין נוהגים כן כל השנה ליטול הידיים לדבר שטיבולו במשקה - רק מה שנעשה אצלנו בכנופייא וברעש דבר, נשמרו אצלנו מהמנהגים הקדומים בתוקפם, ולפי שהיה מנהגם של ישראל בשנים קדמוניות ונשאר רישומו ניכר בליל פסח, שמעשהו נעשה בפומבי, וערוך הכול לפני כל אחד בסידורו שלו, על כן לא נשכח רישומו.
חכם אליהו בן הרוש , הגדה של פסח עם פירוש כוס אליהו, כ"ג עמ' ב52., דפוס חדאד, ג'רבה, תרח"ץ, (1938) מתוך 'החכם היומי'
