התחיל התנא ב'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' ולאחר מכן מפרט את אלו שאין להם חלק לעולם הבא, ואלו הם: 'האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס, רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך, אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו'. עד כאן.
והרי קושייה - הלא הכליל התנא את כל ישראל שיש להם חלק, ולאחר מכן נעשה בירור ופירוט באותם אלו שאין להם חלק לעולם הבא, אם כן - מדוע הכליל התנא את כל ישראל שיש להם חלק ולאחר מכן גרע את אלו שאין להם? - היה לו לתנא להתחיל: אלו שיש להם חלק, ולאחר מכן לשנות את אלו שאין להם חלק.
תירוץ ראשון: נבין שכאשר ישנה אחדות בעם, אזי 'כל ישראל' יש להם חלק. כ"ל (נוטריקון כהן לוי) ישראל. כאשר כל אחד מבצע את תפקידו, כוהנים בעבודתם, לויים בדוכנם, ישראל במעמדם ואין מריבות וויכוחים מיותרים הגורמים למחלוקת בעם, או אז כאשר 'כל ישראל' נעשים כאגודה אחת, לכולם יש חלק לעולם הבא.