מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מפרש 'אם כסף תלווה', להטיל ספק שהממון יישאר בידו.
'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' - אין לקרוא את הפסוק כפשוטו: 'אם כסף תלוה' - כמשמע שאין חובה להלוות, רק אם הוא מעוניין, אלא יש חובה להלוות לעני. ...
אפשר להוסיף ולומר, כי התורה באה לומר לאדם, שאל לו לבטוח בעושרו, ולחשוב כי לעולם חוסן, אלא תמיד יחשוב על כך, שממונו הוא בגדר 'אם'. אין זה ודאי שהממון יישאר בידיו של האדם, לכן כל עוד לאדם יש ממון, עליו להקדים ולקיים מצוות הלוואה לעני ומצוות צדקה. לכן נקטה התורה בלשון מסופקת: 'אם כסף תלוה' - אל תבטח בעושרך, כי המצב הזה שיש לך כסף הוא מסופק בלבד.
חכם מרדכי אליהו, ספר דברי מרדכי- שמות, עמוד קפ"ה. מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, תש"ע , 2010 מתוך 'החכם היומי'
