מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד הטעם שעושים שמחה גדולה על זכיית ספר בראשית.
'ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה לעיני כל ישראל' -
היינו: שהחזיק משה ידו על יד הקב"ה, חס וחלילה, ושבר אותם שני טפחים מן הלוחות, מה שהיו בידיו של הקב"ה, וחטף טפח אחד מהם ונעשו בידו חמישה טפחים, ועל ידי זה זכו גם לספר בראשית, ולא נגנז מהם כמו ספר ראשון שהוא תורת האצילות.
ולכך מנהג ישראל תורה הוא שבשמיני עצרת עושים שמחת תורה, ומיד כשגמרו התורה מתחילים בספר בראשית בלי הפסק בינתיים לרמוז לעניין זה. ולכך אנו עושים שמחה גדולה על זכיית ספר בראשית, ודבר בעתו מה טוב, והכול עולה בקנה אחד.
חכם נתנאל חבובה , 'קרבן נתנאל', עמ' ה', יצא לאור על ידי חכם אליהו חבובה, חיפה, תשכ"ח (1968) מתוך 'החכם היומי'
