'העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט' - ידוע מה שכתב מורנו הרב חיים ויטאל זיכרונו לברכה: 'טוב רש הולך בתומו' - טוב איש רש בתורה והולך בתומו, שהוא ירא שמים, מהלומד תורה ואינו ירא שמיים, שנקראת תורתו רק עקשות פה, וזהו 'מעקש שפתיו'.
הרי מכאן לומדים שאדם ירא שמיים, אף שהוא עם הארץ, הוא חשוב יותר מתלמיד חכם ואינו ירא שמיים. וזהו שאמר הכתוב: 'העשיר' - בתורה ואינו ירא שמיים, ואינו רוצה ליתן צדקה - 'לא ירבה', ויגדיל מעלתו מפני תורתו. 'והדל' - בתורה והוא ירא שמיים ונותן צדקה: 'לא ימעיט', ויקטן לפני מפני חיסרון תורתו - אלא אדרבה, אחר שהוא ירא שמיים - יגדל, וכמו שכתוב: 'ועתה מה ה' א-לוהיך שואל מעמך כי אם ליראה' - ויראת שמיים זה העיקר.