ידוע כמה קשה ומר עניין המחלוקת - עד שאמרו חז"ל כשהיו ישראל במדבר היה יורד כל יום המן, ואפילו כשעשו העגל ואמרו: 'אלה אלוהיך ישראל', והחליפו אמונתו יתברך בתבנית שור אוכל עשב - בכל זאת ירד המן. ואילו במחלוקת קורח, אותו יום לא ירד המן. ...
ואם כן, איך התנא אומר שהמחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים?! - אדרבא צריך להתבטל, ולא ישאר ממנה שום זכר ושארית. ופירשו חז"ל: הכוונה שהמחלוקת לשם שמים, סוף כל סוף יתקיימו דברי שניהם ודעותיהם, וכבית שמאי ובית הלל. ומרן ומור"ם ז"ל, שנתקיימו דברי שניהם - הספרדים הולכים בעקבות מרן, והאשכנזים הולכים בעקבות מור"ם. ...
כי אלו ואלו דברי א-לוהים חיים, ועיקר מטרתם אך ורק לכבודה של תורה, ללבן הלכה להיות מחוורת כשמלה, ולא לשם אהבת הניצוח והתפארות.