נדרשתי לחוות דעתי על מה שאירע בדבדו, יגן עליה א-לוהים, בגרושה שילדה ואינה רוצה להניק הולד, והשליכתו לאביו ליטפל בו ולשכור לו מינקת, יען רוצה היא בתקנת עצמה, שכבר מצאה בעל שישאנה להצילה מרוב עוני, ולא תהיה למקוצעות בכבלי העיגון. שהבעל שנתקשרה עמו לא ימתין כ"ד חודש מיום לידתה, וכאשר באה לינשא עמד מי שמנעה עד מלאת כ"ד חודש.
ובכן אומר ודאי שלא כדין מנעה המונע, שודאי היא מותרת לינשא מן הדין ,ומוסכם הוא מהראשונים ומהאחרונים. ... וכתב מרן בשולחן ערוך: יש ויש, הוא להעיר לב הלומדים להבין העניין על אמיתתו בספרו הגדול. ומלבד זה אם יש מקומות הנוהגים על פי דעת 'היש אומרים' שיש להם על מה שיסמוכו. כלל העולה שמותרת האישה לינשא ואין צריך המתנה כלל.