מי שלשונו תדבר דברים רכים וחכו ממתקים, איש כזה רוח המקום ורוח הבריות נוחה הימנו, ודבריו נשמעים, ומרבה שלום עם כל אדם ועם אשתו ואנשי ביתו כי 'מענה רך משיב חמה'.
ובפרט בדורות הללו אינם מקבלים מרות, והרגזן לא עלתה בידיו אלא רגזנותו, והלואי שישמעו לקול מלחשים בנועם שיח וחיבה יתירה. וכמו שפירשו על פסוק: 'הוכח לחכם ויאהבך' שיאמר לו: אתה חכם, ולא נאה לך דבר כזה.
בדרך זה יתנהג הרב עם אנשי העיר, ואיש את רעהו, ואב לבנים, והבעל עם אשתו, ואף אם עושים לו דברים קשים ומדברים קשות, הוא יענה בשפה רכה ובמתק שפתים, ובפנים שוחקות, ובזה יתן למכהו לחי ישבע בחרפה, ויעשה את שלו. וכתיב 'ולשון רכה תשבור גרם' וזה כלל גדול.