חשיבותה של הציפייה אינה רק בהיותה קנה מידה לעצמות האמונה, אלא יש לה חשיבות עוצמתית רבה יותר, מלבד מעלתה הנשגבה ושכרה הרב, היא עצמה מזרזת ומקרבת את הגאולה.
כאשר אנו מבקשים ומצפים לגאולה, בכך אנו מזרזים את בואה, ולעומת זאת כאשר עם ישראל לא מצפה לגאולה, הגאולה מתרחקת. ואחת הסיבות שהמשיח מתעכב, מפני שבני אדם לא מצפים לבואו, ולא מרגישים חסרון, בזה שהוא לא נמצא. ולדוגמה מתי יש חשק לאורח לבוא? - כאשר מחכים ומצפים לו, כך גם המשיח כשמצפים לו הוא מתקרב.