עתה, אלף ושמונה מאות ושבעה ושבעים שנה, ואנחנו בגלות קשה ומר הארוך הזה, ועדין לא נושענו. ואף גם זאת, בהיותנו בארץ נוכרייה, הוא, יתברך, שומר את נפשנו מכל נזקים ומקרים רעים, כאשר עינינו רואות במלחמה העולמית הנוראה הזאת עם הגרמנים, שאין להם חמלה וחנינה על ישראל.
כידוע ומפורסם, ששונאים אותנו בטבע, וכבר הגיעו ובאו תוניס וכל אגפיה ולא יכלו לעשות עמנו רעה, כאשר נשמע לנו, מכמה נסים ונפלאות שנעשו לאחינו בתוניס וכל אגפיה. לבד, מערי צרפת ומדינות גרמניה, הרבה יהודים הרגו 'ובביזה לא שלחו את ידם'.
ומי יבוא בסוד ה', צדיק הוא וצדיק דינו, 'אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא' - באופן כי בימים האלה ראינו כי ה' אלוהינו עמנו, כאשר היה עם אבותינו. וסיבת גלותנו היא בעבור עונותינו ועונות אבותינו. יכול יתברך שמו, לעת עתה, הוא שואג כארי ואומר: 'אוי לי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגלתי את בני לבין האומות', ולעת עתה הוא מצפה לתשובת בני ישראל.