מקצת שבחו
מארי יוסף צוברי נולד לאמו ולאביו יעקב בשנת תרע"ו (1916) בצנעא שבתימן.ראשית לימודו קיבל מאביו, ובישיבת בית אל-ווסטא בראשות מארי סעיד עוזרי שהיה לרבו המובהק.
בשנת תר"צ (1930), בהיותו כבן 15, החל מארי יוסף צוברי לחבר את חיבורו הראשון והוא 'שורש החיים' - ספר על התפילות והברכות כנוסח תימן.
בשנת תרצ"ד (1934) נשא לאישה את מרת יהודית לבית גיאת ונולדו להם כמה ילדים.
בשנת תרצ"ה (1935) מארי יוסף צוברי החל ללמד בישיבה בעיר, ואת עתותיו הפנויות הקדיש לכתיבת ספריו וחידושיו, וללמוד תורה בחבורה שכללה את מארי שלום אל-גמאל, מארי שלום טייבי, מארי שמואל צוברי, מארי יחיא אלשיך, ועוד. יחד עסקו בלימוד הזוהר ויסודות הקבלה, ובלימוד מסורות חכמי תימן.
בשנת תש"ד (1943) מארי יוסף צוברי עלה יחד עם בני משפחתו לארץ ישראל. הם קבעו את משכנם בעיר תל אביב, ומארי יוסף צוברי החל ללמד בבית ספר בשכונת התקווה.
בשנת תשי"ב (1952) נבחר מארי יוסף צובירי לכהן כרבה הראשי של עדת יהודי תימן בתל אביב וסביבותיה. הוא החל לפתח פעילות קהילתית ותורנית ענפה - שיעורי תורה, מכון הוצאת ספרים ועוד.
סידורו 'כנסת הגדולה' שבו סידר וניפה את סדר התפילה והמסורת התימנית הפך לשם דבר ולסידור יסודי בכל בית כנסת ובית מדרש של יהודי תימן. על חיבורו זה הוא אף זכה בפרס לספרות תורנית
מארי יוסף צוברי נפטר ביום ב' מנחם אב תש"ס (2000) ונטמן בעירו תל אביב.
מארי יוסף צובירי כתב ספרים וחיבורים רבים ביניהם: 'מסורת מדויקת'- על דקדוק הקריאה בתנ"ך, 'סידור כנסת הגדולה', 'מגיד מראשית' - על הגדה של פסח ועשיית הסדר, 'ויצבור יוסף בר' - שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך, 'אמונת ה'- חיבור המגן ומבאר את ספר הזוהר ועוד.