מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
כותב על תשוקתם לעבוד את האדמה בארצנו נחלת אבותינו.
אחינו ושרנו, עטרה לראשינו, הנדיב המפורסם בכל קצווי הארץ בצדקותיו הנשגבים, השר והטפסר, הוא האדון בארון די רוטשילד, יחיה חיי עונג ונועם מתמיד, כן יהי רצון, אמן.
בארץ מרוקו, אשר נדבה רוחו אותו להשקיף על מצבנו ומעמדנו פה החומרי והמוסרי, ודרך סיפורו מנדבת אדוננו הברון שיחיה חיי עד, ופעולותיו הטובות הנשגבות לטובת האומה הישראלית ואושרה, הודיענו לנכון, אשר עיני אדונו הברון פקוחות לישוב ארצנו, ולקרב הרחוקים אחינו בני ישראל, אשר אין להם שכר טוב בעמלם בארצות פזוריהם, ללכת לעבוד את האדמה בארצנו ונחלת אבותינו, ולבוא על שכרם מנדבותיו הנשגבות, נוסף על חופש הדרך והאניות עדי הגיעם אל המנוחה ואל הנחלה.
ובכן נאלצנו לגלות אוזן אדוננו, השר שיחיה, משום אל תמנע טוב מבעליו, שיש בעירנו זאת, אנשים בריאי בשר, ואמיצי לב וכוח, ויש את נפשם לעבוד בחפץ כפיים ובידיים חרוצות, ורק זאת הם מבקשים, חפץ ורצון הברון, ה' ישמרהו ויצילהו, ועתירתו לבקשתם להגיע לתשוקתם הלזו נמרצה, וחפץ ה' בידו יצלח, ובכן תכון תפילתי מול הסיבה הראשונה, להתמיד שלוותו, תרב גדולתו יאריך ימים על משמרתו, כחפצו הרב, וכחפץ דורש שלומו וטובתו, בכל לב ונפש.
חכם שלום עמאר, דברי שלום ואמת, בתוך תולדות המחבר, מכתב במחברת המכתבים בכתב יד, הוצאת חברת אהבת ירושלים, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'