'הארץ אשר אני נותן לבני ישראל', וסמוך לה 'וזאת הברכה' - דרך רמז על העולים לארץ ישראל, בזמנינו שיש הרבה עולים בן פורת יוסף, ואחרי ראותם את המצב בארץ מצטערים ומתחרטים חס וחלילה, וזה שטות גדול, שהארץ היא שלנו, ועוד לא נתיישבה, וצריכים אנו לסבול קצת דוחק עד שתתיישב, ויהיה בה כל שופע, 'לא תחסר כל בה', וכל עוד שלא נתיישבה צריכים אנו להסתפק במה שיש, ונודה לה' יתברך על שהגיענו למקום קדוש וטהור שהוא העיקר.
וזהו הסמיכות: 'הארץ אשר אני נותן לבני ישראל' - כל עוד שלא נתיישבה כמו בזמנינו זה, שאין כל כך זמן, ממה שנתן ה' יתברך בלב המלכים להסכים למסור לנו את הארץ, וסמוך לו: 'וזאת הברכה' - לרמוז שצריכים אנו לומר: 'וזאת הברכה' - אף על כל מחסור שנראה במצבנו בה, וכמו שרגיל האדם הישר והירא ה' לומר תמיד: מספיק ודי במה שיש לי, וזה הכול ברכה מאת ה' יתברך.