חכם שלום יצחק הלוי


החכם היומי על לוח השנה:
< חשון ה'תשפ"ה November 2024 >
אבגדהוש
     ל/1א/2
ב/3ג/4ד/5ה/6ו/7ז/8ח/9
ט/10י/11יא/12יב/13יג/14יד/15טו/16
טז/17יז/18יח/19יט/20כ/21כא/22כב/23
כג/24כד/25כה/26כו/27כז/28כח/29כט/30
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שמקריאת 'על האדמה' מתחילים במרוצה בחיבתם לארץ.
שאלתך על מנהג עיר הבירה צנעא שקורין קריאת שמע בטעמיה וכשמגיעים לפרשת 'ויאמר ה' אל משה לאמר' - קורין אותה במהירות. דע: כי לא שמתי לב מאימתי מתחילים לקרותה במהירות, ואם נתבונן היטב לדעת מתי מתחילים למהר בקריאתה, נדע הטעם הרמוז בזה, ובוודאי מנהג זה עתיק יומין ואל נחשוב כי בסתם ממהרים בלי כל סיבה וטעם לזה.
על כן התבונן נא וראה כי המנהג לקרותה בקול אחד ובנעימה אחת הוא רק עד שמגיעים ל'על האדמה אשר נשבע' - ומכאן מתחילים לקרוא במרוצה (התבוננתי ושמעתי בבתי כנסיות שונות מעולי צנעא). ומדוע? אלא בוודאי לכוונה ידועה עושים זאת.
ומה שנראה לעניות דעתי טעמן של אבותינו בזה הוא, לרמוז חיבתן לארץ ישראל והשתוקקותם לעליה שכאילו רוצים לעוף אליה ברגע שמזכירים אותה.
חכם שלום יצחק הלוי, דברי חכמים, חלק אורח חיים, סימן ח, עמ' ג-ד, דפוס דרור, ירושלים, תשל"ב (1972). מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות