מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שקול הרבים נשמע למרחוק, שהקולות מחזיקים זה את זה.
'הן אל כביר ולא ימאס' - לפי שהקול היוצא מפי הרבים הוא חזק, ויש בו כח לבקוע כמה אווירים עד שעולה למעלה. ועל כן נהגו כל ישראל להגביה קולם בתפילתם בסליחות ובתחנונים, וקוראים בקול גדול. מה שאין כן בקולו של יחיד.
והדבר נראה בחוש, הקול יחידי אפילו שיהיה חזק אינו נשמע למרחוק, וקול הרבים אף על פי שלא יהיה כל כך חזק, נשמע למרחוק לפי שהקולות מחזיקים זה את זה.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי, פני יוסף, פרשת ואתחנן, דף קס"ט ע"ב, איזמיר, תר"מ (1880) מתוך 'החכם היומי'
