עלינו לשבח לאדון הכל ליוצר בראשית, על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשה לנו בימים האלה ובזמן הזה, במלחמת השחרור של עם ישראל שיצא לחרות מתחת שעבוד מלכויות ממשלת זדון מן הארץ. ...
אבל מורי ורבותי, הנה לשלום מר לי מר, מה אדבר ומה אצטדק, מה אענה ומה אומר והלב חמרמר, זכור אזכור ותשוח עליי נפשי, למי אבכה וכף אל כף אכה, על מעוות שלא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות. אוי שכך עלתה בימינו שהעיקר חסר והפסדנו הפסד מרובה. ההוצאה מרובה יותר על ההכנסה, ואבדות גדולות אבדות כבדות, אבדות יקרות, אבדות שאינן חוזרות, אבדות שאין לנו חליפתם ואין לנו תמורתם, לא אבדות כסף וזהב, אלא אבדות נפשות רבות, רוחות יקרות, ונשמות עדינות, חיות אצילות. חבל על דאבדין ולא משתכחין, סעו המה למנוחות, אם אמרתי אספרה כמה צרות צרורות שעברו על ראשינו, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, תכלה היריעה והמה לא יכלו. על מה שראינו בעוונותינו הרבים חורבן בית שלישי.