חכם חיים מאימראן


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד זכות אברהם להיות כאחד העם אך לא לגרש יושביה.
'גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני'. רש"י: גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם. ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא: לזרעך אתן את הארץ הזאת. ...
ומה שכתב רש"י, זיכרונו לברכה, בפרשת לך לך גבי: 'והכנעני והפריזי אז יושב בארץ - ולא זכה בה אברהם עדיין' - ומשמע כל זמן שהכנעני בארץ אינו זוכה בה ליטול אותה מן הדין. שונה שם, שבאותה שעה עדיין לא היה לו זרע, וה' אמר לו: 'לזרעך אתן' וכל זמן שלא היה לו זרע, הכנעני והפריזי היושב בה מתחילה, זוכה בה יותר מאברם, שרוצה לזכות בה עתה מכוח זרעו, אבל עכשיו, שכבר נולד לו זרע וכבר זכה בה, אף על פי שהכנעני והפריזי קיים, יכול ליטול אותה מן הדין. ...
וזה דוחק, שהכתוב השיבם שם לפי שיטתה,
שהיו אומרים שלוט הוא במקום זרעו. ועוד, שמה שלא זכה בה אברהם אבינו, זיכרונו לברכה, משום שעדיין הכנעני מתבקש לו זכות. וכתוב: 'ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה'. ואפשר לתרץ שוודאי אברהם זכה בה והיא קנויה לו בחזקה, ואת המקום אשר יבחר בו יקריב אליו. אך אין לו זכות לגרש יושבי הארץ. רק להיות כאחד העם לדור ולקבור ככל אוות נפשו.
חכם חיים מאימראן, חפץ חיים, ספר בראשית, פרשת חיי שרה, דף כג עמ' א, דפוס האחים פנחס ויצחק, מקנס, תש"ב (1942) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות