'ואני בחלותם לבושי שק, עיניתי בצום נפשי, ותפילתי על חיקי תשוב'. - וקשה: אם התפילה משיבים על חיקו, אם כן, נראה שאינה מקובלת, ולמה יתפלל?
אבל יבואר בסיעתא דשמיא על פי הקדמת רבי יהודה החסיד, זיכרונו לברכה: אם חברו של אדם בא לו חולי. בר מינן, חייב להתפלל עליו. אם נענה, הרי זה מוטב. ואם לא נענה, כשיבוא הוא לאותה צרה, זוכרים לו חסדו שהתפלל על חולי חברו, ומרפאים אותו.
ובזה יתיישב הכתוב: 'ואני בחלותם, לבושי שק, עיניתי בצום נפשי'. ואם תאמר: ואם היא גזירה שלא תבטל, מה תועיל התפילה? לזה אמר: 'ותפילתי על חיקי תשוב' - לעת שאני מצטרך לרחמי שמים, זוכרים תפילתי על חברי ומרחמים עלי.