'תניא רבי יהודה אומר: גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר: כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא' - ולבי אומר לי שאפשר לפרש טעם: כעיקר שמה נשתנה מצוות הצדקה לטובה כל כך, אשר על ידה מקרבת את הגאולה, והוא בהקדים מה שכתוב במסכת בבא בתרא שם על כן שנינו: מה יעשה אדם ויהיה לו בנים זכרים? רבי אלעזר אומר: יפזר מעותיו לעניים וכולי מבואר שמעשה הצדקה היא המעולה, שעל ידי זה זוכה לבנים זכרים. ועוד ידוע מה שכתוב במסכת יבמות דף ס"ב עמוד א': אמר רב אסי: אין בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. עד כאן. ועיין פרוש רש"י זיכרונו לברכה.
ואם כך מעתה אפשר שזה הטעם שאמר רבי יהודה: גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה - שכיון שהגאולה תלויה ועומדת עד שיכלו כל הנשמות שבגוף לזאת והצדקה הרי זה סגולה, שעל ידה זוכה לבנים ולפרות ולרבות, ואם כן הרי זה סיבה גדולה לקרב את הגאולה .