מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מחזק סוד מנהגם למכור מצוות בית הכנסת בשמן למאור.
נהגו קדמונינו ואנו אחריהם, שאין מוכרים המברכים וכל מצוות של בית הכנסת, אלא בשמן למאור ולא במעות והזכרת דמים. ...
וכתב רבי משה קורדוברו, זיכרונו לברכה: ששמן למאור כאשר תקבל מתפארת שהוא המאור הגדול שממנו מאירה השכינה שהיא שם ב"ן, סוד בית כנסת, עד כאן לשונו. ולרמז זה נהגו שלא למכור אלא בשמן לבית כנסת. והאיש הירא והחרד במעשיו לשם שמיים, יאחוז דרך מנהג הקדמונים, ולא יקל במנהגותיהם, כי שיחתם תלמוד וכוונתם רצויה, ומקיימים מאמר הכתוב במשלי: 'בכל דרכיך דעהו'.
לא כמו שפשתה המספחת ברבים משליחי ציבור, המתחכמים בעיניהם ובפני המון העם. שאם ימצא איזה ספר מדבר כפי מנהגם, איזה קולא או חומרא, שלא כפי מנהג אבותינו הקדמונים, תולה כדים ריקים באבותיו, שלא הבינו בדברי חכמינו זיכרונם לברכה וטועים היו.
לכן הירא את דרכי ה' ואת דברי החכמים, היודעים בחוכמת התורה וסודותיה ורמזיה, יחוש לעצמו, ואל יקל בדבריהם, כי הם נכונים למשכילים ולשומרי המצוות. ואין להאריך בדברים אלו.
חכם סעדיה אלנדאף, עץ החיים, עמ' ע' , הוצאת ישיבת בית אלשיך, ירושלים, תשנ"ה (1995) מתוך 'החכם היומי'
