כשחוזרים מבית הקברות תולשים עשבים, על שם: 'זכור כי עפר אנחנו' - גם הוא רמז לתחייה על שם: 'ויציצו מעיר כעשב הארץ', ורוחצים ידיהם, ואין לרחוץ אלא בכלי, ואין ליטול הכלי מידי מי שרחץ, אלא נוטלו מהארץ.
חכם אליהו חמווי, פה אליהו, חלק א', עמ' 199, הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'