בכופה את חברו על-ידי גויים לדון בערכאות של גויים, גלוי הוא שרוצה להזיק חברו, ולגרום לו תפיסה ולהוציא ממנו ממון שלא כדין, שבדיניהם אין לו מנוס מבעלי חובו, אלא בשיתן משכון או יעמיד ערב, ואם לא - יאסר בבית המשמר עד שיפרע או עד שיתיר פיסת יד לעדי שקר מהם, שיעידו שיודעים בו שהוא אבוד, ואין לו מעצמו כלום, מה שאי אפשר להשיג בכגון נדון זה, שהוא גר בארץ, ואין לו מכיר לעזור שישתדל עליו בכאן, וגם שידוע לעין כל שהוא תגר נושא ונותן לאלפים ורבבות, אלא שעני היה באותה שעה. והרי זה יושב במשמר בארץ לא לו, ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל, ואין דורש ואין מבקש, ונשכח כמת מלב עד יהיה נספה בלא משפט, ואף בעודו בחיים מקפח את עצמו ואת פרנסתו ופרנסת אשתו ובניו היושבים בארץ אחרת ואין להם מכיר ויתומים בחיי אביהם נודדים ללחם איה. מי גרם כל זה? תביעתו על זה לערכאות של גויים, ואין לך מין ומומר ואפיקורוס ומזיק גדול מזה.