'אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך' - אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: שצריך האדם ליתן צדקה לעני, לפי שמעלת הצדקה גדולה עד מאוד, שמצלת את האדם אפילו ממיתה עצמה, וכל הנותן צדקה לעני מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב עולה, שנאמר: 'מלבד עולת הבוקר' - שכאן תמצא ראשי תיבות: 'מלבד' - מלווה לעני בשעת דוחקו. ודרשו: דוחקו של מי? דוחקו של מלווה. ...
ועוד, שהעני, כשיורד מנכסיו, הוא חשוב כמת. וזהו 'מחצית השקל' - אם תחלק המילה תמצא אותה: מת חי וצ' באמצע, שהיא הצדקה - שאם מעלים האדם עיניו מן הצדקה, חס ושלום, שגורם לו מיתה. ואם מהנהו מנכסיו, כביכול שהוא מחיה אותו. וזהו שבא הרמז במילת 'מחצית'.