'זאת תהיה תורת המצורע' - המצורע קורים בו: מצה רע. מצה הוא לשון מריבה.
ואפשר לרמוז כי צריך האדם ליזהר שלא יריב עם בני אדם חינם, ויגרום רעה לעצמו, חס ושלום, אלא יהא נוח לבריות, הן גדול הן קטן, כפי שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'הווי קל לראש ונוח לתשחורת', ועוד אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז', אלא צריך האדם לקיים מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שהוא כלל גדול שבתורה, לפי שחיוב מוטל על כל איש מישראל לקיים מצווה זו שהיא מצוות עשה של תורה. וגם כן צריך ליזהר שלא ירבה במחלוקת עם אשתו ובניו ואנשי ביתו, לפי שעל-ידי המחלוקת, חס ושלום, בא לידי עניות.
ולפיכך צריך ליזהר בתכלית הזהירות שלא לריב עם בני אדם חינם, ושלא לשנוא את הבריות, ויגרום לעצמו רעה חס ושלום, אלא יהא אוהב שלום ורודף שלום, כפי שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, במשנה במסכת אבות: 'הווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות', ואז על ידי זה, הוא אהוב למעלה ונחמד למטה.