'ואהבת לרעך כמוך אני ה' - פרש רש"י זיכרונו לברכה: 'אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה' וכתב שם זיכרונו לברכה: רצה לומר שבמצווה זו נכלל כל התורה כמו שאמר הלל הזקן: 'מה ששנוא עליך לחברך לא תעבוד' - זהו כל התורה כולה עיין שם, והקשו המפרשים זיכרונם לברכה, והובא בספר 'זכות אבות': שאומנם מצוות התכלית בין אדם לחברו יכנסו בכללות זאת המצווה, אבל המצוות שבינו ובין המקום שאינם בזה הכלל, כיצד יכנסו בפירוש זה? ...
ונראה לעניות דעתי לתרץ בעיקר הקושיא הנזכרת, כך נאמר: 'ואהבת לרעך כמוך' - המצוות שבינו לחברו וכל שכן אני ה' - שמצווה אותך ביני ובינך, או שאפשר: 'ואהבת לרעך כמוך' - במצוות בין אדם לחברו, כן אני ה' - במצוות שביני ובינך.