'עצת עני תבישו כי ה' מחסהו' - שמעתי דרך הלצה, והוא שהעני קודם צאתו לשאול, משים עצות בנפשו, ואומר שעתה הוא ילך אצל ראובן ולוקח ממנו סך מה. וכן גם כן מלוי וכיוצא בזה, ואם כן מצא סעודה היום. ודרך קצת בני אדם כשבא עני ומבקש מהם איזה דבר, אומרים לו: ה' יסעדנו - ורצונו לומר: שה' ימציא מזונותיו.
לזה בא אדונינו דוד המלך, עליו השלום, ואמר להם ברוח קודשו שטעות המנהג הזה. וזהו אומרו: 'עצת עני תבישו' - רוצה לומר: העצה שיעץ בנפשו לקבל מכם איזה סך, ביישתם אותו באמרכם: 'כי ה' מחסהו' - ורצונו לומר: שה' ימציא מזונותיו. אם כן: 'מי יתן מציון ישועת ישראל' - רצונו לומר: אם כן מי יתן תשועה להעני? והלא כל אחד ואחד יוכל לומר כן, וחס ושלום, ישאר העני ברעב.