'יש ליזהר שלא ישבו שלושה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון, אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו'. - וצריך לדעת מהו ההסבר להלכה זו, שלא ישבו ויזמנו. ויש עוד מנהג כשמגילת איכה נקראת בבית כנסת, השמש מחלק נרות וכל אחד קורא לאור הנר שבידו, וזכורני שבחוץ לארץ, הילדים היו מחכים, מתי השמש יחלק להם, ומצוי בספרים ישנים של קינות שיש טיפות שעווה עליהם. ...
וביארו חכמינו זיכרונם לברכה שהיסוד לטעם לאריכות הגלות בגלל יצר המחלוקת, וכל זמן שלא יהיו כאיש אחד בלב אחד - הגאולה לא תהיה, וזו הסיבה שכל אחד יושב לבד בסעודה המפסקת, להחדיר בנו את טעם הגלות, וזה משום שאנחנו לא באחדות, וקוראים כל אחד לאור נרו ולא לאור נר אחד. ...
ויותר מבואר עכשיו המנהגים שהמכנה המשותף שבהם הוא להיות בודד ונפרד, שזה הגלות: ללמוד לבד, לגדול לבד, לא לעזור לשני, והגאולה תתכן רק אם יהיה אחדות ... וקירוב המשיח יתכן רק על ידי שתכלה הפרטיות מן הלב, ונזכה להיות כאיש אחד בלב אחד.