ידוע כי נימוסי המלכויות חלוקים המה זה מזה, והיהדות עלולה לשוטט בארבע כנפות הארץ, ואיך יערב לנו לחקות בה חוקים חדשים, אשר לא שערום הראשונים, כי אז יהיו פנים חלוקים לתורה בכל מדינה כפי חוקיה ונימוסיה, ולכן מן השכל הוא שהיהדות לא תשווה לכל לעולם בשום תקופה.
ודווקא באחרית הימים, בהזדכות האנושיות כולה, כאשר יפתח היטב השכל האנושי, כמאמר הנביא הצופה מרחוק: 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ומלאה הארץ דעה, בהגלות הצדק והשלום בעולם, שפרה ודוב ירעו יחד, והאומות 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה' ... אז, דווקא יוכל ישראל לחיות חיי תקופתו.