'לא תסור מכל אשר יורו לך ימין ושמאל' - מכל הגדרים והסייגים והתקנות, אשר הם תקנו בחכמתם וברוח מבינתם, 'ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם' עד בואכה אל הר העברים, ההר הטוב הזה והלבנון, לכל היד החזקה אשר עשה 'הנשר הגדול', מבצר עם ומגדול, עמוד הדת, חומה דלתיים ובריח לדת הישראלית, יחיד בדורו היה בחוכמה ובמדע כ'כלכול ודרדע', הרמב"ם, זיכרונו לברכה, עד אשר תבוא אל שולחן המלך, 'זה השולחן אשר לפני ה', השולחן הטהור אשר חיזק וחקר ותיקן איש אשר רוח א-להים בו, רבן של כל בני הגולה, יוסף עינינו, עיני כל ישראל עליו, ומשנהו איש א-להים קדוש, הוא משה, ספרא רבא לישראל.
'זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם, בהיותם על אדמתם, הספרדים והאשכנזים, טובים השנים, כל אחד מהם מנהג אבותיהם בידיהם. טובים הם לשמים ולבריות כל כנסיות, ואת אחרונים אני בא, הלוא המה חכמי חרשים, הפוסקים החדשים, אשר ראית כי רחקו דרכיהם, ויעמדו מנגד נוכח השולחן, לא תאבה ולא תשמע להם, ואם הם נושאי כלי השולחן, ראה זה דבר חדש אך בחילוקים, ישיתו להם אשר סמכו אותו על רגלי השולחן, קבלם מאהבה, 'ועשית ככל יורוך'.